טיפ מספר 11 - חשיבות ה'איך' בהוראה.

האם הציור הזה מתאר את הדרך הרצויה ללמידה (ובעיקר של התחום שכל כך הרבה תלמידים מתקשים בו בארץ כמו מתמטיקה)? האם אפשר למצוא כאן רעיונות שאפשריים ליישום גם במסגרת הלמידה בבתיה"ס?

יש לשער שזו משאלת לב של הצייר המחונן, טל בונה חבר קיבוץ החותרים והבן של ידידי שמואליק בונה, שצייר תוך כדי ישיבת מורים שהנחיתי בביה"ס היסודי בקיבוץ אפק לפני 30 שנה (!). הוא נענה לבקשתי ונתן לי את הפתק בתום הישיבה, אני צילמתי אותו כי הוא דיבר אליי.

הציור הזה מדגיש שיש חשיבות להפקת הנאה מתהליך הלמידה ורצוי  לדעת ליצוק מוטיבציה עצמית ללמידה.

הטיפ שנובע מהציור הזה: כשמכינים מערך חדש יש קודם כל, כמובן, לדעת את ה'מה', אבל אף-פעם לא לשכוח את ה'איך':

• איך הנושא יילמד?
• איך אצור מצב שהוא ידבר אל תלמידים בעלי סגנונות למידה שונים ואינטליגנציות שונות?
• איך אגרום לסקרנות / להנאה / להנעה?

 

 

 

 

טיפ מספר 10 - פעילויות לחנוכה או החגים כהזדמנות

להלן מספר פעילויות חקר שונות שאנו מבצעים עם תלמידים בחנוכה:  

מה קובע את אורך הפתיל שמעל השעווה? מדוע הולך הנר ונעלם? היכן המסה האובדת של הנר הדולק? מה מופרש מן הלהבה? מה מסתתר במרכז הלהבה? האם ניתן להדליק עשן העולה מנר כבוי? מה מגביל את בעירת הנר? מה קובע את צורתה המוארכת האופיינית של הלהבה? מדוע ללהבה גודל מוגדר? מקור האור וצבע הלהבה של הנר? כיבוי אש ללא מגע, אנרגיה כימית ואנרגיה תרמית, מקור החום, להבת הנר כתופעת סף (שיפעול), תגובה אקסו-תרמית ואנדו-תרמית, בערה לא שלמה, שינוי מרכז הכובד במהלך הבערה ועוד.

לכל זאת יש להוסיף "סופגניות וחלל" - חקר סופגניות מעת היצירה שלהן ועד למהלך הטיגון (בסוף אוכלים את האובייקט הנחקר...). זה עולם מדעי בפני עצמו שאנו קושרים אותו לאופן חיפוש חיים במאדים.

תצפיות וחקירות אלה ועוד רבות שאינן רשומות כאן הן לימוד מדעי משמעותי המתאים לכל גיל מהגן ועד האוניברסיטה.

הטיפ: בכל חג ניתן למצוא מספר נושאים שמחברים אותו לכאן ועכשיו במדע. מומלץ לעצור לפני חג את רצף תכנית הלימודים המובנית ולפתוח חלון מדעי.

טיפ מספר 9 - דוגמא למהלכים שמניעים למידה משמעותית

  

 

דוגמא למהלכים שמניעים למידה משמעותית

התהליך של שאלת שאלות ופתרונן מעמיד במהלך ההוראה תהליך של למידה משמעותית וחווייתית על אחת כמה וכמה בלימודי מדעים שם ניתן לבצע ניסוי.

השילובים  של תצפית, שאלת שאלות, מציאת אמצעי לפתרון -  נמצאים ברמות שונות. מהרמה הנמוכה ביותר, שבה הכל  נתון, ועד לתצפית (או סיפור, עובדה וכיו"ב),  שאין שאלות לגביה ועל הצופה (התלמיד) למצוא שאלות וגם את האמצעים לבדיקה ולפתרון. חשיבה יצירתית מתבטאת ביכולת להמציא/למצוא בעיות לא פחות מאשר ביכולת להמציא/למצוא פתרונות. הרבה אנשים צפו בפירות הנושרים מהעץ, אך היה זה ניוטון ששאל מדוע הם בעצם נופלים לאדמה.

באחד המאמרים של ד"ר יורם הרפז הוא מדרג את ההוראה באמצעות הטבלה הבאה:

רמה	בעיה	אמצעים	פתרונות
רמה 1	נתונה	נתונים	נתונים
רמה 2	נתונה	נתונים	צריך למצוא
רמה 3	נתונה	צריך למצוא	צריך למצוא
רמה 4	צריך למצוא	צריך למצוא	צריך למצוא

  

להלן הצעה שהינה דוגמא למהלכים שמניעים למידה משמעותית:

בשלב הראשון של התהליך:

הערה: מומלץ  לערוך פעולה זו לאחר שהתלמידים ביצעו מספר ניסויים בלחץ כמו תגובה בין אבקת אפייה לחומץ, ניפוח בלון והעפתו וכיו"ב.

שאלו את הילדים מה יכול להתרחש בחללית הנמצאת בחלל אם  לפתע נפרץ בה חור ברוחב הקטן בשניים- שלושה סנטימטרים מרוחבו של האסטרונאוט, כולל לבושו.

כדי לענות על כך על התלמידים להבין שבחללית, כמו במטוס, יש לחץ ברמה של הלחץ האטמוספרי בכדה"א ומחוץ לחללית יש לחץ אפסי (מחוץ למטוס הטס בגבהים הלחץ אינו אפסי אך נמוך באופן ניכר מהלחץ בתוך המטוס).

ודאי תקבלו תשובות רבות. כוונו את הילדים לבעיית הפרשי הלחצים ולאשר עלול לקרות בשניות הראשונות.

כדי לבצע הדמיה לכך מומלץ לבצע את הניסוי בו מניחים בקבוק ארלנמייר בקערת מים רותחים וממתינים מספר דקות. כאשר בצד מונחת ביצה קשה ומקולפת שקוטרה מעט גדול יותר מקוטר פתח הבקבוק.

את ההמתנה כדאי וחשוב לנצל לניסוי אנלוגי שאורכו מספר דקות: ראשית  להסביר באמצעות דיאלוג שחלק מאנרגיית החום של המים מחמם את חלקיקי האוויר בתוך הבקבוק וגורם להם לנוע מהר יותר.  כאן כדאי להדגים עם 3-4 תלמידים במקום מתוחם, כגון  שטח מרובע שכל אחת מצלעותיו היא  2-3 מטרים ואחת או מצלעותיו תהיה קיר או לוח הכיתה. עיני התלמידים מכוסות. התלמידים הינם אנלוגיים לחלקיקי האוויר והקיר הינו אנלוגי לדופן הבקבוק. כעת בקשו מהם לנוע לאט בשטח המתוחם.

מומלץ לציין בפני הכיתה שלעיתים הם מתנגשים בקיר וזה יוצר לחץ על הקיר.  לאחר מספר שניות  לבקש מהתלמידים המדגימים להגביר את קצב תנועתם.  תלמידי הכיתה יבחינו כי שלושת ה"חלקיקים" מתנגשים מספר רב יותר של פעמים באותו פרק זמן  ביחס לתנועתם האיטית. תופעה זו גורמת לעליית לחץ חלקיקי האוויר בתוך הבקבוק ביחס ללחץ חלקיקי האוויר שמחוץ לבקבוק ואשר נשאר בטמפרטורה נמוכה יותר ולכן בלחץ נמוך יותר. לכן חלק מחלקיקי האוויר בבקבוק יוצאים החוצה בעת חימום הבקבוק.

בשלב זה מניחים את הביצה הקשה (והמקולפת) על פתח הארלנמייר. כעת חלקיקי האוויר אינם יכולים לצאת עוד מתוך הארלנמייר החוצה כי הביצה אוטמת את פתח היציאה.

לאחר מכן (ורק לאחר מכן) מעבירים את הארלנמייר למי ברז קרים או מקוררים. כעת האוויר בתוך הבקבוק מתקרר וקיימת אותה טמפרטורה בתוך ומחוץ לבקבוק, אך יש כמות חלקיקים לא זהה. בתוך הבקבוק מספרם בנפח נתון קטן ביחס למתרחש מחוץ לבקבוק ולכן הלחץ בחוץ כעת גדול יותר מהלחץ בתוך הבקבוק. תופעה זו גורמת לביצה להיכנס  (להישאב)  דרך הפתח הצר ולהיכנס פנימה לתוך הבקבוק.

דונו עם התלמידים מה עלול לקרות לאדם בחללית או במטוס כאשר נפער חור בחללית או במטוס.

בשל זה ביצענו עם התלמידים את רמה 2 שבטבלה: הבעיה והאמצעים ניתנו להם ואת הפתרון הם גילו לאחר הניסוי.

 

כעת נעבור לרמה 3 באמצעות שאלה של חשיבה יצירתית:

כיצד להוציא את הביצה שלמה מתוך הבקבוק ומבלי לגרום לו נזק?

כל ילד או זוג ילדים מתבקש להעלות רעיון אחד אותו תרשמו על הלוח. לידו תכתבו את שם התלמיד.

בשלב הבא בקשו מכל מי שהציע, על פי סדר, להפוך למורה ולהנחות אתכם בביצוע הפעולות להוצאת הביצה מהבקבוק. אתם תבצעו בהתאם להנחייתם.

רעיונות שאינם ישימים או שהינם מוטעים יש לדון בהם בסוף.

 

הלכה למעשה:

 

שיעור מרגש כזה התבצע השבוע באחת מכיתות ה' במשגב שבגליל.

במרבית בתי הספר היסודיים של כרמיאל ושל מא"ז משגב מתקיימת, זו השנה השלישית, תכנית אזורית ללימודי אסטרונומיה אותה אני מנהל, בחסות המכללה האקדמאית אורט בראודה, בית יציב ומשרד החינוך.

בשנה הראשונה הנושא היה  "טיול שנתי למאדים" (העוסק בטיסות בחלל); בשנה השנייה -  "מגיני הפלנטה הכחולה" (על  אסטרואידים); השנה - "בית בשביל החלל". התלמידים מקבלים העשרה במהלך 5 מפגשים כפולים וכותבים עבודת חקר בנושא.

להלן חלק מהרעיונות שהעלו התלמידים כאשר התבקשו לחשוב על דרך יצירתית להוצאת הביצה מחוץ לבקבוק - רוב התלמידים הבינו שיש ליצור לחץ גדול יחסית בתוך הבקבוק ביחס ללחץ שבחדר: 

·         לחמם את הבקבוק

·         לקיים תגובה בין אבקת אפייה וחומץ בתוך הבקבוק

·         להכניס קשית לתוך הבקבוק ולנשוף פנימה

·          לשאוב את הביצה החוצה

·         לקרר את הבקבוק כאשר הפתח פתוח- להפוך את הבקבוק כך שהביצה תסתום מבפנים את הפתח ולחמם עם הידיים את הבקבוק ההפוך

·         להפוך את הבקבוק על בקבוק אחר שהוא מקורר

להלן ההפתעה האמיתית:

התלמידים היו תלמידי כיתה ה' בכיתת חינוך מיוחד.

בנוסף לחשיבה היצירתית שגילו, היה נפלא לחוות את שמחתם עם הצלחת ההצעה שלהם שבוצעה על ידי המורה. היה זה רגע מרגש מאד.

טיפ מספר 8 - דרך ארץ

דרך ארץ

 באחת הערים התקיימו לפני מספר שנים שלושה ימי הערכות של כל הצוות החינוכי. העיר השקיעה במציאת מקום הולם, בכיבוד, בזמן עבודה. אפילו ראש העיר פינה שלושה ימים. אני הייתי שותפה כנציגה של גוף חיצוני אשר תורם למערכת החינוך בעיר.

הנושא היה: איך נשדרג את מערכת החינוך שלנו?

התווכחו בנושאים עליהם יש להתמקד, התחילו לדון בדרכי יישום. השתמשו בכל מיני שיטות כדי למקסם את התוצאות.

ביום השלישי נעמדתי מול כולם ואמרתי להם: "בואו נעצור את הכל. בואו נתחיל בצעד קטן: אקרא לו דרך ארץ".

כל האוזניים נזקפו, כל הגבות הורמו, כל הפיות עצרו את הגערה.

ואז הסברתי: "בואו נתחיל בצעד הראשון, אותו אחלק לשני שלבי ביצוע.  נתחיל את השנה במטרות האלו: בואו נחליט שאנחנו לא מרימים את הקול בכיתה וכשילד פונה אלינו אנחנו מקשיבים לו. זה הכל. אם נתחיל בצעד הזה – כל השאר יבוא מאליו. אני מציעה שבשבועיים הראשונים תהיה החלטה גורפת של יישום שלב א' ועד סיום החגים ניישם גם את שלב ב'."

ראש העיר קם ממקומו ונעמד לידי. הוא חיזק אותי בדבריו.

וכך הוחלט.

הטיפ שלנו: גם אם את/ה מנהל/ת בי"ס, אתה מורה בכיתה שלומדת 5 יח"ל בפיזיקה – תתחיל/י בכך שתראה את האנשים שנמצאים אתך באותו חדר, הם שווים לך גם אם למדת יותר מהם / את מבוגרת יותר / אתה בתפקיד מכובד.

כשהלב נפתח גם המחשבה נפתחת ויכולה לקלוט דברים חדשים.

לעתים, הפשוט ביותר הוא החיוני ביותר אך בו-זמנית הוא הקשה ביותר לביצוע.

 

האיור המצורף מלווה אותנו שנים רבות, אך לצערנו איננו יודעים למי לתת את הקרדיט.

 

טיפ מספר 7 - רלוונטיות

מהי הכוונה במילים "בית ספר בינוני" שנכתבו לפני 110 שנים ביפו (עוד לפני שקמה העיר תל אביב)?

חיפשנו באינטרנט באתר "תל אביב 100. האנציקלופדיה העירונית" ולמדנו שבחג הסוכות תרס"ו – 1905- מורה אלמוני, יהודה-לייב מטמון-כהן, תלה בבתי הכנסת ביפו את המודעה הזו הכתובה בכתב ידו העגלגל. פָנְיָה אשתו ניהלה בית ספר יהודי לאומי בחו"ל, בו לימד גם ביאליק. (רק בשביל המחשת התקופה, שבה נשמו את הציונות בהתלהבות רבה: לילדיהם קראו לאה, אברהם, עבריתה וטבענה).

מה זה "בית ספר בינוני"? בינוני = לא קטן ולא גדול, אמצעי. בלשוננו היום: בית ספר תיכון (הרי הפירוש של המילה 'תיכון' גם היא אמצעי, הנמצא בתָוֶוך, בין לבין). למחרת החג נרשמו 17 התלמידים הראשונים, בנים ובנות בני גילים שונים. הם נדחסו לקומה השנייה של בית ליד הסראיה של יפו, לדירה הפרטית של פניה ויהודה-לייב מטמון-כהן, ולא העלו בדעתם שהם שותפים לאחד המפעלים הציוניים היפים ביותר. זו הייתה תחילתה של "גימנסיה הרצליה".

אם כך, כיצד מתואר "בית ספר בינוני" בשנת 1905?

קִראו בעיון את הכתוב בתמונה המצורפת.

נו? חל שינוי במהלך 110 השנים שחלפו מיום הקמתו?

בואו נציץ במקצועות הלימוד:

 "תנ"ך וליקוטי תלמוד, שפת עבר וספרותה; השפות: צרפתית, גרמנית, אנגלית ערבית  ורומית; חשבון, הנדסה ואלגברה; הערכת ספרים; מסחר וידיעות המסחר; פיסיקה וכימיה, זואולוגיה ובוטניקה; עיקרי גיאולוגיה ומינרלוגיה; דברי הימים וגיאוגרפיה; שרטוט וציור וכו' ".

יש כאן השכלה רחבה ובו-זמנית מבט מפוכח לחיים שמחוץ לכותלי ביה"ס: מה ישרת את התלמידים בהבנת הסביבה הקרובה, בבניית העיר היהודית, ברכישת מקצוע לעתיד, בהשתלבות בעולם שמעבר לים, כולל הרבה כבוד למסורת ולשורשים.

"מסחר וידיעות המסחר", מעניין. היה רלוונטי לילדים הגדלים בעיר הנבנית; חמש שפות, כולל רומית; "הערכת ספרים", המקצוע שנקרא היום 'ספרות'. והעיקר הוא הסיום "וכו' "= כלומר: גמישות, אופק פתוח, יצירתיות בהבנייה.

 מהו הטיפ שכאן?

תלמדו באופן שרלוונטי לחיים. בכל שיעור תשאלו את עצמכם:

איך החומר הזה מתקשר לעולם של התלמידים שאותם אני מלמד/ת היום?

את המידע (האינפורמציה) ניתן ללקט בקלות, השינון אינו רלוונטי בעולם העכשווי שלנו. הלמידה חייבת להתחבר לעולם של הלומד. בכל נושא תחשוב האם אתה היית רוצה ללמוד את החומר הזה, לָמה הוא חיוני לך, לְמה הוא מתקשר, איך הוא מביא אותך לתובנות חדשות.

מסתבר שאפשר להיות מצוין בבית ספר בינוני ...

 

טיפ מס' 6 - פחות זה יותר. על שיעורי בית.

פחות זה יותר

הורים לילדה בכיתה ג' סיפרו לנו שבאספת ההורים הראשונה בשנה זו, ההורים בכיתה שבה לומדת בתם כבר מבקרים מאד את המורה. זו לה שנת ההוראה הראשונה, והיא, לטענת רובם, לא נותנת מספיק שיעורי בית והילדים כבר התחילו לפגר אחרי הכיתה המקבילה.

שמעתי ונחרדתי.

מדובר על כיתה ג'. המטרה של ביה"ס היא לגרום לילד להיות סקרן, להנות מהלמידה, לאהוב את הידע שהוא צובר ולהתרגש מתהליך הגילוי, שכולל גם טעייה ותעייה ותהייה. בגיל הזה הילד קונה כלים ראשונים, לומד להשתמש בטכנולוגיה למיניה, במקורות מידע שונים.

כשמתבצעת למידה של תבניות של למידה, ההספק של כמויות החומר ממש לא משנה. התלמיד מקבל כלים להיות לומד עצמאי.

הריצה המטורפת אחר ההספקים וההשוואה לכיתה המקבילה מודדות רק את המידע, אך לא את החוויה, את הניצוץ שבעיניים.

ההורים בקלות רבה יצליחו לערער למורה הצעירה את הביטחון העצמי ולהפוך אותה לעוד מורה שהילדים שמחים כשהיא חולה.

על כך אפשר להגיד את המשפט:

 MORE IS LESS & LESS IS MORE                                                     

בד"כ שיעורי הבית עוסקים במידע, בשינון, בתרגול הנלמד.

יותר מידע = פחות למידה משמעותית

הרבה מידע ï הרבה ש"ב ï כעס ïיכולת הקליטה נפגעת ï השנאה לביה"ס גוברת ï ש"ב נעשים כלאחר יד...

פחות שיעורי בית = יותר למידה משמעותית.

לילד נשאר זמן למשחק, לחברים, לדמיון. הקֶלֶט שלו פתוח יותר ומקבל ברצון את הלמידה. יש תשתית ללמידה שעשויה להיות חווייתית ועמוקה.

מלבד זה תלמידים כמו מבוגרים אינם זוכרים, מעבר לאחוזים בודדים, את המידע הרב שלמדו ואינם ממשיכים לעשות בו שימוש. כשהלמידה ושיעורי הבית עוסקים במידע בלבד, שינון וזכירה, לעיסה של חומר שהם קיבלו מוכן ולא הגיעו אליו בכוחות עצמם -  יהיה להם קושי רב בזכירה ובשימור חומר שכזה. מידע שהתלמיד אינו מגלה בו עניין, אינו מרגיש שיש בו צורך - מידע זה נשכח במהרה. כשמשעמם (גם לנו, לא?) התשוקה נעלמת והכעס גובר [ולא רק בענייני לימודים...] או באנגלית: More is a bore.

הורים מבקרים את מערכת החינוך ובו-זמנית דורשים יותר שיעורי בית ויותר "חומר". זה לא הולך ביחד! יש כאן סתירה! הורים אמורים לתמוך במורה שבוחרת ללמד באופן יצירתי, מאתגר, איטי יותר אך משמעותי בהרבה. הרי איפשהו השינוי במערכת החינוך בישראל אמור להתחיל, איפשהו צריך לתקוע את המקל בגלגלים: שיעורי בית מופחתים הם אחת מהדרכים לעלייה על הדרך החדשה והנכונה.

תגידו בצדק שמופעלים על המורה אילוצים של מערכת החינוך והמורה נמדד בכמות המידע שהוא מעביר לילדים. בכיתות נמוכות, ההכרח לסיים כמות חומר נתונה יותר בידי המורה. המורה , בעידוד ההורים, יכול בכיתות הנמוכות להאט את הקצב וללמד באופן משמעותי: לחקור, לדון, לטייל, ללמד בקבוצות, להתווכח, להשוות, ליצור, לבנות, לשיר, לראות סרטים רלוונטיים, להיפגש עם אנשים מעניינים.  גם בכיתות גבוהות יותר חשוב להפוך כל חומר שנלמד לרלוונטי ולמשמעותי עבור הלומדים. הדבר אפשרי! העיקר: לשנות את שיטת ההוראה ואת כמות שיעורי הבית.

מעבר לאילוצים, לכולנו חלק משמעותי בלימוד המשמעותי.

טיפ מספר 5 - האֵין המצביע על היֵש

האֵין המצביע על היֵש בחשיבה לוגית בכלל ובחשיבה מדעית בפרט

הכותב אנונימי.

פרופסור באוניברסיטה הציג שאלה זו לסטודנטים שלו: " האם כל מה שקיים, נברא ע"י אלוהים?". אחד הסטודנטים ענה באומץ: "כן, נברא ע"י אלוהים."
"אלוהים ברא הכל?", שאל הפרופסור.
"כן, אדוני", ענה הסטודנט.
הפרופסור שאל: "אם אלוהים ברא הכל, משמעות הדבר שהוא ברא רוע – מאחר והרוע קיים. בהתאם לעקרון שהמעשים שלנו מגדירים אותנו עצמנו, האלוהים הוא רוע."
הסטודנט השתתק בשומעו תשובה זו.
הפרופסור היה מאוד מרוצה מעצמו. הוא התרברב בפני התלמידים שלו שהוכיח שוב שהאמונה באלוהים היא מיתוס.
סטודנט נוסף הרים את ידו ואמר: "אני יכול להציג שאלה?"
"כמובן", ענה הפרופסור.
הסטודנט קם ושאל: "האם קיים קור?"
"איזו שאלה? מעולם לא היה לך קר?". הסטודנטים צחקו על שאלתו של האיש הצעיר.
האיש הצעיר המשיך: "למעשה, אדוני, הקור לא קיים. בהתאם לחוקי הפיזיקה, מה שאנו מחשיבים כקור, מהווה למעשה חוסר חום. את האדם או החפץ אפשר ללמוד לפי העובדה האם יש לו או האם הוא מעביר אנרגיה. האפס המוחלט (460 מעלות פרנהייט) הוא היעדר חום מוחלט. כל חומר בטמפרטורה זו הופך להיות לא פעיל ולא מסוגל להגיב. קור לא קיים, אנו יצרנו מילה זו כדי לתאר מה אנו מרגישים בהיעדר חום."
הסטודנט המשיך: "פרופסור, האם קיים חושך?". הפרופסור ענה: "כמובן שקיים".
הסטודנט ענה: "אדוני, אתה שוב לא צודק. החושך אינו קיים. החושך הוא למעשה חוסר אור. אנו יכולים לחקור את האור, אך לא את החושך. אנו יכולים להשתמש במנסרה של ניוטון כדי לפרק את האור הלבן להרבה צבעים ולחקור אורכי הגל השונים של כל צבע. אנו לא יכולים למדוד את החושך. קרן אור פשוטה יכולה לחדור לעולם החושך ולהאירו. איך אתה יכול לדעת עד כמה חשוך חלל כלשהו? אתה מודד את כמות האור הקיים. הלא כן? חושך הוא מושג שהאדם משתמש בו כדי לתאר מה קורה בהיעדר אור."
בסופו של דבר, האיש הצעיר שאל את הפרופסור: "אדוני, האם קיים רוע?"
הפעם, הפרופסור ענה בחוסר ביטחון: "כמובן, כפי שכבר אמרתי. אנו רואים אותו כל יום. אכזריות בין האנשים, המון מעשי פשע ואונס בכל העולם. דברים אלה הן שום דבר אחר מאשר דוגמאות של רוע."
על זה ענה הסטודנט: "רוע לא קיים, אדוני, או לפחות הוא אינו קיים בפני עצמו. רוע הוא היעדר אלוהים. הוא דומה לחושך ולקור – מילה שנוצרה ע"י האדם כדי לתאר את היעדר האלוהים. אלוהים לא יצר רוע. רוע הוא לא אמונה ואהבה, שקיימות כמו האור והחום. רוע הוא התוצאה של היעדר אהבת אלוהים בליבו של האדם. זה כמו הקור, שמגיע כאשר אין חום, או כמו החושך, שמגיע כאשר אין אור."
הפרופסור השתתק והתיישב.

מקובל לחשוב ששמו של הסטודנט הצעיר היה אלברט איינשטיין.

מבלי להתייחס לקיומו או לאי קיומו של אלוהים, ומבלי להתייחס לאיזו אלוהות אדם זה או אחר מאמין בה, אנו מציעים כאן פעילות המשך לקטע הנ"ל שמובע בדרך לוגית מעניינת. הפעילות מתבססת על הוכחת היֵש באמצעות ראיית האֵין וההיפך:

1.

דיון בסוגיה ש: מדידה, גילוי או הגדרה של משהו (מושג, רעיון, עצם וכד') ע"י העדרו או היחסיות של הערך הנמדד. לדוגמא- אפשר לשאול את הילדים אם מינוס 10 מעלות צלסיוס זו סביבה קרה או חמה. כמובן שביחס לפלוס 30 מעלות צ' זו סביבה שנגדירה כקרה (ירידה ב-40 מעלות צ'), אך ביחס לטמפרטורה של מינוס 50 מעלות צ' זו סביבה חמה (עלייה ב-40 מעלות צ').

2.

השימוש ב"אין" במסגרת המדע. לדוגמה: אופן גילוי פלנטות רחוקות מאד (יחסית) ובעיקר החשיפה מ-23 ליוני 2015 של גילוייה של פלנטת קפלר b452 דמויית ארץ.

גילוי כוכבי לכת ארציים באזורים הישיבים סביב שמשות אחרות, הנמצאות רחוק מאד בחלל היא מלאכה קשה בשל גודלם הקטן של כוכבי הלכת ובהירותם הנמוכה, ומתבצעת באמצעות מספר שיטות הקשורות לעניינינו:

• ליקוי (טרנזיט): מעברים של כוכב לכת על פני דסקת הכוכב הם אירועים המתרחשים גם במערכת השמש (מכדור הארץ ניתן לצפות במעברים של כוכב חמה ונוגה). שינויים מחזוריים מזעריים בעקומת ההארה של הכוכב (היחלשות האור מעידה על הסתרה) עשויים להעיד על ליקוי. באמצעות שיטה זו ניתן להעריך גם את רדיוס כוכב הלכת, נטיית מסלולו ואף את הרכב האטמוספירה שלו. בשיטה זו משתמש טלסקופ החלל קפלר.
• אסטרומטריה: גילוי שינויים מחזוריים במיקומו של כוכב שנובעים מההשפעה הכבידתית של כוכב הלכת. שיטה זו היא עדיין בעייתית מפני שמסת כוכב הלכת קטנה הרבה יותר ממסת הכוכב (לדוגמה, השמש מכילה 99.86% ממסת כל מערכת השמש), ולכן ההשפעה הכבידתית ההדדית קטנה מאוד.

·        מהירות רדיאלית: מהירות רדיאלית היא המהירות של הגוף ביחס לצופה. כוח המשיכה שמפעיל כוכב הלכת גורם לכוכב האֵם) שמש) לנוע במסלול מעט אליפטי. בהסתמך על אפקט דופלר ניתן למצוא את השינויים במהירות הכוכב וכך למצוא כוכב לכת המקיף אותו. זוהי אחת השיטות היעילות ביותר לגילוי כוכבי לכת.

• מיקרו עידוש כבידתי: זהו מקרה מיוחד של עידוש כבידתי בו אור מעודש על ידי שמש שאותה מקיף כוכב לכת. מאופי העידוש, שמגביר את עוצמת האור של העצם המעודש, ניתן להסיק על קיום כוכב לכת במערכת.

בנוסף (אך לא לעניינינו) - צילום: כוכבי לכת מסיביים במיוחד (מספר מסות צדק) המקיפים את כוכב האֵם במרחק גדול יחסית ניתנים לגילוי באמצעות צילום. נכון לפברואר 2012 צולמו 31 כוכבי לכת, הראשון שבהם הוא 2M1207b‏.

הערה: כיום ישנם שני טלסקופי חלל שמשתמשים בשיטות אלו בעת ביצוע מדידות מן החלל: טלסקופ החלל קפלר וטלסקופ החלל COROT. מדידות אסטרונומיות שמבוצעות מהחלל עשויות להיות רגישות ואפקטיביות יותר מאשר מדידות שנעשות מהקרקע, מכיוון שאפקט הטשטוש שגורמת אטמוספירת כדור הארץ אינו קיים בחלל, ומכיוון שהמכשירים יכולים גם לצפות בתחום התת-אדום שאינו חודר את האטמוספירה. טלסקופ החלל קפלר מסוגל לאתר גם כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ. גם טלסקופי ענק קרקעיים יכולים לצלם ישירות כוכבי לכת חוץ-שמשיים.

 להלן שני סרטונים קצרצרים העוסקים בגילוי פלנטות רחוקות:

https://www.youtube.com/watch?v=5QLEzkHcLQI

https://www.youtube.com/watch?v=i0Fr3yzyfTs

בהצלחה.